בשנה הרביעית ללימודי רכשנו, כל הסטודנטים במרוכז משקל סופר משוכלל במחיר מופקע
כדי שיהיה לנו לעזר בטיפול בהתמחות בקליניקה.
עם המשקל הכל יכול הזה המשכתי הלאה לחיים האמיתיים בקליניקה האמיתית שלי. המקום שכל המדדים, הפרוטוקולים והתאוריות שנראות מעולה על הדף נגמרות ומתחילים הלימודים מהשטח, של מה עובד באמת.
התברכתי ועל השנים הראשונות זכיתי לפגוש הרבה נשים ואנשים בקליניקה. חלקם לא רצו להשקל כלל, אך הרגישו את התחושה הטובה בבגדים. חלקם נשקלו אחת לשבוע או כשיצא, והיו מי שנשקלו כל יום, כל היום.
עכשיו....
בואו נשאל את עצמנו אם יש קשר בין הרגלי השקילה להרגלי האכילה. מה דעתכם?
האם מי שנשקלת כל יום כדי לראות אם יש כבר התקדמות ותוצאות מתקשה יותר לדחות סיפוקים גם באוכל? כמה היא תלויה בגורם חיצוני שאומר לה מה נכון או לא נכון עבורה?
והאם מי שהמדד שלה הוא התחושה הגופנית שלה עם עצמה, הקלילות, העדר הנפיחות והנוחות בבגדים יותר מחוברת לעצמה ולצרכים שלה? ואולי דווקא בהדחקה למצבה ובחוסר מודעות?
אני אישית ידעתי בחיי תקופות שונות של מערכת יחסים עם הגוף, הקשיבות לעצמי והמשקל.
היו תקופות שהייתי חייבת עכשיו ומיד- למסך תחושות ורגשות באוכל, להוציא כל מה שעלה בדעתי וגם... להשקל כל בוקר כדי לקבל מדד כמה מהר אני מתקדמת לתוצאות.
היו גם תקופות שלקחתי את האי נוחות של עליה במשקל (וגם היתה תקופה שירדתי יותר מידי ורציתי לעלות. זה פחות נחמד ממה שזה נשמע) לתהליך יותר עמוק, של היכרות עם עצמי, הצרכים שלי, הבנה של מה נכון ופחות נכון לי. תהליך כזה מתאפשר כשיש בנו חלק שסומך על הגוף והיכולות שלנו, כמו גם על יכולת ההכלה של מקומות פחות נוחים ונעימים בחיינו.
סופו של סיפור המשקל המשוכלל - יום אחד נפגשתי בסיום עבודתי לקפה עם חברה. כשקמנו ללכת גילינו שבאופן מסתורי המשקל נעלם, כנראה נגנב כשהיינו שקועות בשיחה. למרות שאני פחות אדם של סימנים מהיקום זה היה בהחלט סימן עבורי לממש את רצוני למרחב בריאות והרזיה שמבוסס הסתכלות פנימה. כיום מטופלים שרוצים נשקלים אחת לשבוע ומעדכנים אם חשים צורך בכך. המספר לא הופך להיות מרכז התהליך אלא האדם עצמו.
פרקטיקה: תובנות מהשטח לגבי שקילה
אני בעד להשקל אחת לתקופה כדי לקבל אינדיקציה לגבי מה קורה איתנו. זה תופס לגבי ירידה דרסטית במשקל שיכולה להעיד על בעיות גופניות או רגשיות וגם לגבי עליה במשקל שיכולה להתאזן במקום לתפוס תאוצה ולהצטבר אם לא תקבל את תשומת לבנו.
עם זאת, חשוב לדעת שבין שקילה בבוקר לערב, בימים שונים בחודש, בעונות שנה, לפני או אחרי התרוקנות בשירותים, אכילה, שתיה יכולים להיות הבדלים במספרי המשקל, כך ששקילה אינטנסיבית ומאוד אדוקה יכולה לגרום למפח נפש ולהסיט את תשומת הלב ממה קורה אצלנו בפנים.
מה שהכי חשוב בתהליך תזונתי זה איך את מרגישה, איך אתה מרגיש: מבחינת אנרגיה, בבגדים, האם יש רוגע בעיכול או נפיחות, כבדות או אי נוחות. האם יש שובע וסיפוק או רעב? האם הרעב הוא פיזי או מנטאלי/ רגשי?
והכי חשוב- האם זהו תהליך דיאטה שיכול להחזיק לאורך זמן כאורח חיים או פרוייקט נקודותי שאחריו יגיע פיצוי ויוביל לדיאטה הבאה.
מוזמנים לשתף אותי מה דעתכם בנושא משקל, שקילה ודיאטה בתגובות.
