top of page

איפה אוכלים, מטיילים ולנים בדרך לירושלים? בראנץ' ביד השמונה, תה בקריית ענבים, רקפות ובונקרים במסרק.


פוסט לשנה חדשה

מידי חודש אני נועצת ביומן 2-3 ימים בטבע.

זה לא חייב להיות מפונפן. מספיקה איזו דירת airbnb, בית של חברים ביודפת

בסופ"ש שהם אצל חברים בדרום. ולפעמים גם צימרים ומלונות.


החיים בעיר אינטנסיביים, רועשים, דחוסים מערפלים.

הטבע מזכך ומאזן את מערכת העצבים הרופפת גם כך במירוץ החיים. בריאות במייטבה.

לשאלתכם (או שלא): כן, עם בן הזוג והילדה.

כן, אז לפעמים היא מפסידה יום בי"ס. מבחינתנו הזמן המשפחתי שנשאר לנו

עד שלא תרצה לשהות במחיצתנו בשיא גילה ההתבגרות חשוב יותר. כך גם השהות בטבע.


אז איפה היינו ומה עשינו?

קפצנו 40 דקות נסיעה אל יד השמונה. בקתות עץ פיניות בייסיק מאוד

שנבנו על ידי קהילת נוצרים חובבי תנ"ך ויהדות מפינלנד לפני שנים.

הנוף מושלם.בסמוך לבקתה גן תנ"כי עם שחזור בית בד וגת, מצפה חמוד והמון צמחים.

בימי שישי מוגש במקום בראנץ' שעולים אליו לרגל גם אנשים שאינם לנים במקום.

מגישים בו ביצי חופש, גבינות עיזים תוצרת האזור, שלל ירקות ופחמימות נעימות לחיך.

ליודעי חן וחובבי בריאות- קרקר הטף שמכינים במקום וריבות שומר, דלעת ועוד.

אפילו הקפה שלהם הפתיע לטובה.


למרות ובעצם בגלל השפע וההמון, אני אישית העדפתי דווקא את ארוחת הבוקר של שבת

שהיתה יותר שקטה והתאפשר לנו ליהנות משולחן פנוי ליד קיר הזכוכית שפונה לנוף.

גם זה שהיה מגוון אבל פחות שפע מטורף שמבלבל ומיצר את הפער בין הקיבולת הפיזיולוגית

ורמת הרעב שלא הייתה גבוה בבוקר אצלי לבין הרצון לדגום וליהנות מהשפע.

תסכול הfomo הזה שיש לכולנו, הפחד להחמיץ ולפספס.


אז מה שעשיתי בבראנץ' זה להקשיב לגוף ולקחת לדרך את קרקרים המושלמים

שהתאימו גם לרגישה לגלוטן שלנו ופירות יבשים שנעשו במקום בלי להוסיף סוכר ומשמרים.


את כל הטוב הזה ואת עצמנו לקחנו לשמורת המסרק.

מסלול מעגלי חמוד ומקסים של כשעה בהליכת שכרון הרים וטבע זחוחה.

בעונה הזאת של תחילת האביב (למרות הקור) קידמו את פנינו מרבדי רקפות, כלניות

ועוד צבעים ופרחים.



מה שמרגש זה שהמקום עבר שריפה רצינית לפני כמה חדשים

ובין העצים המפוחמים שמיצרים אוירה סוריאליסטית וקסומה למקום,

מתחילים לראות את התחדשות הטבע, את כח החיים. גזעים מתחדשים,

עלים נובטים, פרחים מסביב ונוף עוצר נשימה.

אהיה קצת סבתא ואזכיר לבאים ממרכז הארץ שכדאי להתלבש טוב לאזור הזה

בתפר שבין החורף לאביב.


עוד טיילנו בין בתי הקיבוץ של קרית ענבים. לרגל 100 שנים לקיבוץ יש מסלול מיוחד

בעקבות ההיסטוריה של המקום.

בגלל שהתחיל לרדת גשם הסתפקנו בהפסקת תה במרכז ה"רפת" שבמקום.

לא רחוק יש גם פארק חבלים לחובבי האתגרים וההפעלות.


לאחר מנוחה בחדר ומשחק אונו סוער

נהנינו לאכול ממטעמי מסעדת רשטא שבעין רפא. אוכל מושלם בטעמיו, שירות אדיב וקשוב.

חזרנו לעיר הגדולה בכוחות מחודשים.


כבר כמה שנים אני זוממת לעשות ריטריט ביד השמונה. ועד שזה יקרה

מעדכנת שהחלה ההרשמה לריסטארט התזונה שלנו לאביב. היכנסי כאן לפרטים

bottom of page