בלי פילטרים... מטבח מבולגן הוא מטבח שיש בו חיים
יש את הסיפור הזה, לא ברור אם הוא אגדה אורבנית או באמת,
שאנשים שרוצים למכור את הבית שלהם בקלות
שמים בתנור תפוחים בקינמון או וניל כשקונים פוטנציאלים מגיעים לראות אותו.
הריח הזה של בישול שבוקע מבית וממטבח
הוא דבר שנוגע, אני מאמינה, בכולנו.
מעורר את חושי הטעם, הריח הזיכרונות והתקוות שלנו
יושב על הצורך להרגיש מוזנים, נאהבים וביחד.
אם אתם חושבים שלקחתי את העניין הזה קצת רחוק
אז אספר לכם שלפי הפאנג שווי המטבח מסמל את חיי הרגש בבית.
כך גם במקרוביוטיקה. לא מספיק רק לאכול אוכל בריא
תהליך הבישול חשוב לא פחות.
ומה עם בתים שלא מבשלים בהם?
אתחיל מסיפורי האישי. סיפור של חורבן הבית ובניה מחדש
התחתנתי יום אחרי שהייתי בת 24. הייתי אז עסוקה מאוד בבניית הקריירה שלי
כדוברת של אחת מהוצאות הספרים הגדולות בארץ
(כנראה שקריירת הטיפול שלי החלה אז, בסופרים, אבל זה לפוסט נפרד)
למרות שבביתנו החדש היה מטבח יפה ומעוצב שבחרנו בקפידה, לא נהגנו לבשל.
אני לא זוכרת ממש מה אכלנו. אולי לחם ופסטה? מעדני חלב ופסטרמה קנויה?
תזונה אז הייתה ממני והלאה. וגם כשבני נולד הוא ניזון בשנתו הראשונה מגרבר קנוי.
דווקא לאחר גירושי. כשגרנו אני ויונתן בני בדירה תלאביבית שכורה עם מטבח צר וקטן
היה חשוב לי להתחיל ליצר אוירה של בית ומשפחה.
התחלתי בימי שישי להדליק נרות (עם ברכה אישית משלנו) ולהכניס עוף לתנור.
זה מקסימום היצירתיות במטבח שהיה לי אז.
מודה שגם היום, עם משפחה גדולה יותר, אני לא בשלנית צמרת
וזאת פחות הההעדפה הראשונה שלי לשעות הפנאי המעטות
אבל מטבח פעיל. גם אם בקטנה, מכניס לבית חיבור רגשי. מוסיף שמחה ובריאות.
אוכל הוא לא רק אוכל, הוא מערכת יחסים
וגם השיח סביבו מיצר תקשורת, דרכו אנו יכולים ללמוד לפגוש את הצרכים שלנו ושל האחר.
קופסת לחם משוק הפשפשים שהפכה למשכנם של ירקות השורש
אני פוגשת בקליניקה הרבה אנשים עסוקים, שכבשו עולמות, הנפיקו, צברו תארים.
הבריאות והנראות חשובים להם אבל אין להם את הפניות, הזמן והכח לבשל.
אני כמובן יכולה להבין את זה ואנחנו מוצאים דרך שתתמוך בהם
על ידי איתור מסעדות מתאימות, בשלנים ביתיים או משלוחי מזון באיכות טובה.
עם זאת, אני כן מעודדת להיכנס מידי פעם למטבח ולעשות משהו עבור עצמנו
זה לא חייב להיות דבר גדול.
זה יכול להיות לחתוך כמה ירקות לסלט. או לאנטיפסטי
להכין מרק מכמה רכיבים,
אפילו להכין חביתה במקום להזמין פיצה.
דמיינו את אפקט הדומינו המרתק הזה של סכין חותכת ירק
שמשפעלת מערכת שלמה:
אש או תנור שנדלקים, תזוזה של כלים
הפצעתם של ריחות וטעמים. בני הבית (או הכלב והחתול) שמגיעים ומסתקרנים
התפשטות תחושת גאווה ומסוגלות שהשקענו בעצמנו.
הבישול מיצר חום ותנועה, הוא יכול לפתוח דברים (ומערכות יחסים) תקועים.
הזנה היא לא רק באוכל אלא גם בפעולות, מחשבות ואמונות שלנו כלפי עצמנו
והמסוגלות שלנו.
בכניסה למטבח: סלסלת פירות (ביום שלפני השלמות)
בסל שבשנות ה50 שימש את סבתא בובי שלי לקניות.
משתפת בשני המתכונים הבסיס שלי שתמיד עובדים ונותנים תחושה של בית:
סלמון ושעועית ירוקה בתנור
שופכים מים רותחים על קערת שעועית ירוקה קפואה ל - 5 דקות ומסננים.
לאחר הסינון, מניחים את השעועית בתבנית גדולה עם 10 עגבניות שרי
ו- 8 שיני שום על קליפתם. מעל שמים 5-6 נתחי פילה סלמון טרי או מופשר.
זורים מלח גס ואפשר פלפל.
מלטפים בשמן זית במברשת סיליקון (או בכף).
מכניסים לתנור שחומם מראש ב180 מעלות לכעשרים דקות או עד שמשחים.
סלט טופו וזעתר
חותכים חבילת טופו קשה אורגני לקוביות ומערבבים בקערה גדולה
עם כף תבלין זעתר + כף שמן זית + חצי כפית מלח.
מעבירים לתבנית לתנור שחומם מראש לחום 180 מעלות לכרבע שעה- עשרים דקות.
עד שהופך לקצת קריספי.
את הקערה ה"מלוכלכת" מזעתר משאירים כך.
חותכים חבילת לבבות חסה ומערביים בה, כך שתספוג את שאריות שמן הזית והזעתר.
מוסיפים 2-3 מלפפונים חתוכים גס. רבע בצל סגול גס (אפשר בלי) ,
עגבניות שרי ואפשר גם גמבה וגזר.
כשהטופו חם ומוכן מוסיפים לסלט, מתבלים בעו קצת מלח, שמן זית ולימון.
עוד רעיונות לארוחות סירים ביתיות אפשר למצוא כאן
את הפוסט הזה אני כותבת לקראת תשעה באב. זהו יום של חורבן הבית.
איני שומרת מצוות אך מאמינה באהבת חינם ובראש ובראשונה אהבה לעצמנו.
כשהתזונה וההזנה שלנו מגיעים מאהבת הגוף ולא מרצון לצמצם, לשלוט או לשנות אותו
זוהי אהבה אמיתית שמביאה לריפוי ולאיזון.
