האם מוצרי חלב בריאים? ושל כבשים ועיזים? ומהם התחליפים


פוסט לשנה חדשה

אין הרבה דברים שמשמחים אותי יותר מעוגת גבינה (עם גרידת לימון...)

ואין הרבה דברים שמבאסים אותי כמו הרבה ליחה (שמגיעה כקינוח לקינוח הזה).


שנים רבות הסתובבתי עם טישו צמוד, כחכחתי בגרוני וקיבלתי את האף האדום שלי כגזירת גורל (טוב, לפחות העיניים שלי כחולות). כששמעתי לראשונה על האפשרות שדברי חלב הם שגורמים לי לטפטפת הכרונית, הופתעתי. הרי חלב הוא חלק בלתי נפרד מפירמידת המזון, מודל הבריאות שהציגו לנו מילדות.


בבואי לרשום את ביתי לגן, שנים אחרי שעברתי להתפנק על עוגת גבינה פעם ב.. (דבר שתרם לי רבות לאף יבש, כולסטרול מאוזן וכמה מידות פחות ממה שהייתי), נקלעתי לאתר אינטרנט של גן פסטוראלי, כזה עם טבע בתוך ת"א וגישה חינוכית שתאמה להשקפתנו, והתבאסתי מאוד לראות שהארסנל הגסטרונומי של הגן מוכרז כתפריט בריא עם 3 מוצרי חלב ביום.


קצת היסטוריה -תפיסת 3 מוצרי חלב ליום כבריאות הוטמע בקמפיין אמריקאי שנוהל היטב ע"י מועצת החקלאים והחלב האמריקאים בו הושקעו מיליארדי דולרים באסטרטגיית פרסום והחדרת החלב לכל בית, לחנויות, ואף למוסדות החינוך (כולל לתכנית הלימודים!).


קמפיין החדרת החלב גייס לטובתו את מיטב הסלבריטאים (זוכרים את נעמי קמפבל וקייט מוס עם שפם החלב?), כולל חסות ראשית בגמר ליגת הפוטבול האמריקאית, הוטמע במסר "שלושה דברי חלב ביום". שטיפת המח הגיעה לשיאה כשבשנת 2005 הופיעו בתקשורת 1.65 מיליארד אייטמים על תועלות החלב ומוצריו, שיוצרו על ידי יחסי הציבור במטרה להחדיר לכל בית את מוצרי החלב כמוצר בסיס הנתפס כמקור מרכזי לסידן.


בישראל גם כן מושקע הון בקמפיינים לעידוד צריכת החלב מטעם היצרנים, כמו גם במכוני מחקר מטעמם ודיאטניות אשר מקבלות מלגות מחקר. חג השבועות, שהינו במקור חג קציר תבואת האדמה וחג הביכורים, הפך לחג הגבינות ולחגם של יצרני החלב ומוצריו.



מה הבעיה עם מוצרי החלב?


1. אצל רוב האנשים הגוף לא מייצר לקטאז, כלומר את האנזים שמפרק את הלקטוז שבחלב, מגיל 5.

מה שאומר שמערכת העיכול עובדת קשה להתמודד עם פירוקו. דבר שיכול להתבטא בכאבי בטן, גזים, נפיחות ואף מגרנות, בעיות פרקים ועוד.


2. ישראל אינה שוויץ, הפרות כאן גדלות בצפיפות, רוויות בהורמונים מכיוון שמופרות בתדירות גבוהה, אוכלות מזון נחות המתבטא באיכות הבשר והחלב שלהן ועלול ליצר דלקתיות והפרת האיזון ההורמונאלי בגופנו.


3. מה עם חלב עיזים וכבשים? יש בהם פחות לקטוז אבל יותר קזאין, חלבון החלב, שרבים מאיתנו רגישים אליו, גם אם מוצרי החלב הללו "עוברים אצלנו בבטן בסדר".


4. בחלב יש אמנם הרבה סידן אך גם רמות גבוהות של זרחן המונעות את ספיגת הסידן בגוף.


5. דברי חלב בראי הרפואה הסינית הם מקררים ומעוררי לחות בגוף. מה שאומר שפחות מתאימים לטיפוסי החסר האנמיים והסובלים מקור ועיכול חלש כמו גם לאלו שסובלים מ"לחות עודפת" כמו סינוסיטיס, אלרגיות, שחלות פוליציסטיות ,רמות כולסטרול וסוכר גבוהים בדם.


איך תדעו אם גם אתם? הדרך הכי טובה לבדוק איך מרגיש לנו בלי זה לנסות שלושה ארבעה שבועות בלי דברי חלב בכלל. הרבה אנשים חושבים שדברי חלב לא משפיעים עליהם, ודווקא אחרי ניסיון כזה שאנחנו עושים ביחד בקליניקה פתאום מרגיש יותר טוב בבטן, המשקל משתחרר, כאבי ראש נעלמים ועוד.

מה מורחים במקום גבינה?

אבוקדו, חומוס, ממרחי שקדים ואגוזים, טחינה, פסטו, ממרח זייתים וארטישוק (מומלץ מאוד כאלו נטולי סוכר וחמרים משמרים, נסו בחנויות טבע וקראו רשימות רכיבים)


מה כדאי במקום חלב פרה בקפה?

כל משקה שיבולת שועל, שקדים, אורז שרשימת הרכיבים שלו נקיה מסוכר, מספרים ואותיות לא מזוהים. שימו לב שהרבה אנשים שרגישים לחלב רגישים גם לסויה.


ובנימה אישית: האם אני נמנעת לחלוטין מדברי חלב? לא. אני לא מחזיקה אותם בבית ועל מנת לשמור על בריאות ועירנות הם לא מצויים בתפריט היום יומי שלי. אך כשבאה לי ה"דודה" לאיזו פרוסת גאודה פעם בתקופה אתפנק עליה בחוץ ואוציא מהסיסטם. במסעדה או באירוח אם אבחר להתפנק בטעימת פשטידה או עוגת גבינה אעשה זאת ,אדע בהחלט שיש סיכוי לאף מטפטף או בטן נפוחה אחרי ואעשה את הבחירות שלי. גם אם לפעמים ייטיבו עם הנפש ופחות עם הפזיולוגיה. הכל ענין של בחירה ואסטרטגיה.