top of page

איך מצליחים לעשות שינוי לאורח חיים בריא ולצאת מאזור הנוחות? חשיפה אישית - זה מה שקרה לי סוף סוף השנה


פוסט לשנה חדשה

שלוש שנים חפרתי לכולם – לבן הזוג, לילדים, לחברים.. שאני רוצה לעבור דירה.

שלוש שנים חפרו יותר ויותר בסביבת בייתי היפה, הנח והנעים בת"א –

בהתחלה הייתה תמ"א פה, תמ"א שם.

אבל בתי הקפה, החנויות, הפארק, הים הזמינים והקרובים

והבית, שעיצבנו כשהפכנו לזוג. מרווח, עם מעלית וחניה...


ואז החלו חפירות הרכבת הקלה שהחלה להכביד עלי יותר-

הרחובות כוסו מחסומים ופיגומים

רחובות נחסמו, כלי עבודה פלטו עשן שחור שכבר אי אפשר

היה להתעלם ממנו.

אבל הילדה כל כך אוהבת ללכת לביה"ס

וחברים כאלה באמת קשה להשיג

ואותי בילדות העבירו לא מעט, זה היה טראומטי.


היו תקופות שחיפשנו דירות ואפילו קפצנו לראות כמה,

היו תקופות שנסוגנו, ואמרנו, סה"כ לא כזה רע לנו

בכל מצב יש אתגרים...

וכשנתתי את עצמי וסוגיית המגורים כדוגמה לסטודנטים שלי,

כשהדגמתי להם עלי את מודל "מעגל השינוי" של שני חוקרים

איטלקיים עם שמות של פסטה (פרוצ'סקה ודקלמנטה)

הבנתי שאני נעה, כמו רבים מהמטופלים ובאי הסדנאות שלי

בתחום האכילה והרגלי החיים- בין השלבים השונים.

לפי המודל הזה שכולנו חווים על עצמנו בתחומים שונים

בהתחלה יש מצב של טרום הרהור.

זה שלב שאין בו קונפליקט או בעיה

האוכל המתועש שאני אוכל או חסר השינה שלי

לא מתחבר לאיזו בעיה או אי נוחות בחיי.


אח"כ, יש את שלב ההרהור , בו פתאום יש ספקות-

האם זה קשור ל... בעיות הבריאות שלי?

לסטרס? לעצבנות? לעודף משקל?

בדיוק כמו שתהיתי האם כל החפירות מסביב

פוגעים לי באיכות החיים. בבריאות, בסטרס, באויר שאני נושמת.

בשלב הזה אנו שוקלים איזה שינוי

אבל בעיקר, לפי המודל, לא בטוחים שהמאמץ שנעשה לשינוי

ו"המחיר שנשלם" על לזוז מאזור הנוחות שווה את זה.

יש כאלו שנשארים בשלב הזה שנים, או לכל החיים.



ואז יש את שלב ההחלטה לעשות משהו בנדון.

אבל משלב ההחלטה עד לשלב הפעולה צריך להבשיל...


לקח לי זמן מרגע שהבנתי שאנחנו הולכים לעבור

עד לשלב שעשינו את זה.

מדהים, שכשהחלטנו, אני ובן זוגי

שהפעם, לאור המצב שמסלים מסביב

והתגלית שאין ממש פיקוח על זיהום האוויר

(בדקתי במחשבה שאולי יש וזה יהיה תירוץ מעולה להשאר)

מצאנו תוך שלושה שבועות (כי היינו בשלב הפעולה+בשלים נפשית)

בית חלומות. בדיוק כמו זה שהגדרתי לעצמי-

מואר, גדול, עם גינה שתמיד חלמתי עליה, אפילו עץ מנגו.

במקום קהילתי וכזה שהבת יכלה להשאר בביה"ס הישן

(אחרי שבועיים היא כבר הכירה חברות חדשות וביקשה לעבור).


זה לא שהכל הלך חלק וקל. היה לחץ, המון ארגונים

המעבר עלה לא מעט כסף, עייפות, מנעד של תחושות, פרידות

חששות, עצבים, התנגדויות של בני משפחה.

אך מכיוון שמיצינו ושהינו בכל אחד משלבי מודל השינוי

זה היה יותר קל, ברור, היינו מוכנים להתמודד לעשות את המאמץ

וכעת אנו נהנים מהפירות (תרתי משמע) של איכות חיים טובה יותר עבורנו.


כך גם עם תהליכי תזונה, תנו לעצמכם את הזמן\להתלבט,

להרהר, להחליט, לחזור אחורה ושוב להרהר

ואז לפעמים מגיע שלב הפעולה.

איש מקצוע או סדנה טובה יכולה בהחלט

לקדם אתכם בנינוחות לעבר השלב הבא.


שלב השימור שבא אחרי השינוי הוא מאתגר לא פחות

ויותר "אפרורי". אצלי זה לתחזק את הבית היפה הזה,

הגינה, האירוחים.

ושלב השימור יזכה בהמשך לפוסט נפרד...


זאת הייתה השנה שבה, כמו הרבה מטופלים שלי,

יצאתי מאזור הנוחות.

חוויתי ונזכרתי כמה זה מאתגר, כמה רוך וקשיבות נדרשים שם

מצד עצמנו ומצד אלו שמלווים אותנו בדרך.

כמה ביקורת וקביעות נחרצות לא מקדמות

אלא דווקא שאלות עדינות שמחברות אותנו פנימה

לאני מאמין שלנו,

לדרך בה היינו רוצים לחיות, להרגיש, להראות.


מוזמנים לקחת שינוי אחד שאתם שוקלים לעשות באורח חייכם

ולנסות לבדוק באיזה שלב מהמודל אתם נמצאים בו כרגע.

אשמח שתשתפו אותי.


מרגישה תקועה בתהליך השינוי? מוזמנת לריסטארט מרקים לחורף

שמיצר בהירות ועוזר להניע תקיעות, נפיחות וכבדות.



בקליניקה החדשה שלי בנאות אפקה בת"א.

Comentarios


bottom of page