שבנו מסופ"ש בטבע ובאתי לספר ולהמליץ.
הרדוף. ישוב בפאתי עמק יזרעאל.
למרות שאנחנו עוברים בישוב המיוחד הזה הרבה בדרך אל ומהצפון.
החלטנו הפעם להשתקע בו לכמה ימים. דירת aibnb קטנה עם בריכת שכשוך וערסלים מסביב.
הרדוף הוא ישוב אנתרופוסופי. להבנתי שליש מהגרים בו הם גם בעלי צרכים מיוחדים, שמפעילים גם בית קפה גלריה שעוד לא יצא לנו לבקר בה.
אבל כן יצא לנו לאכול במסעדת הרדוף הקסומה. ובגלל זה אנחנו תמיד חוזרים למקום הקסום הזה בדרך ומהדרך.
מדובר במסעדת בריאות טבעונית- צמחונית ברוח אנתרופוסופית (בכל יום ועונה אוכלים פה סוג של אוכל אחר במקור).
חוץ מהאוכל הטעים יש במסעדה גם חנות ספרים ופיות ועוד כל מיני עיסוקי ילדים שסוגרים לכם שקט ולילדים הפעלות איכותיות.
ליד המסעדה יש חנות ירקות אורגנית עם חליטות צמחי מרפא בהתאם לאתגרים רפואיים- חליטה לרוגע/ לאנמיה/ לבעיות עיכול/ לשיעול יבש ולניקוז ליחה.
בסמוך יש גם מכולת שהיא חנות טבע בפני עצמה. שם גם הצטיידנו לסופ"ש כחלק מהאסטרטגיה שלי, ללכת תמיד על דירות/צימרים עם אופציה גם לבשל/להכין. יש משהו כייפי להגיע למקום ולהצטייד בשוק/חנות המקומית.
קטיף ירקות בבית לחם הגלילית
אכלנו. ישנו. קראנו. שוב אכלנו. עכשיו מה עושים?
ינוקא לא רצתה מסלול. מבחינתה לבהות בפכפוך השכשוכית ולצבוע מנדלת מפלצות (מהחוברת בפוסט הקודם)
הפשרה: קטיף. נהדר. ריחני. כזה שמזכיר לנו האוכל לא גדל בסופר.
חצי שעה נסיעה הביאה אותנו ל"קטופותי". שדות ענק מעולים לימי קורונה.
קיבלנו סלסלה ומילאנו אותה בצנוניות.חצילים.קישואים, מלפפונים ועלי תבלין
.כבשנו זייתים זייתים ואפילו הכנו פופקורן מתירס ייעודי.
קינחנו בחוות התבלינים הסמוכה. כי גם את התבלינים והתה שלנו אנחנו רוצים בלי תוספות סינתטיות. שם יש מבחר עצום של תבלינים, תיבולים לארוחות , דוכני פסטו, חלבה וגבינות.
מכאן הדרך לפיקניק ביעד האלונים הסמוך קצרה. כי ממזמן לא אכלנו 😊
מה אגיד לכם. אין חו"ל. אבל יש פינות מיוחדות פה בארץ שעדין נשארו קרובים לאדמה. לאמת. מסונכרנים לסייקל של הטבע.
הכניסו לכם ביומן העמוס לפחות יום אחד בחודש שאתם לוקחים את עצמכם לפינה כזאת
ומשאירים את הto do list בבית.
